כמה זמן לוקח מרגע שליחת המסמך לחתימה דיגיטלית ועד שהוא חוזר חתום למערכת?

כמה זמן לוקח מרגע שליחת המסמך לחתימה דיגיטלית ועד שהוא חוזר חתום למערכת?

ארגונים רבים שעוברים לעבודה עם חתימה דיגיטלית שואלים את אותה שאלה בדיוק: כמה זמן באמת אורך התהליך מרגע שליחת המסמך ועד לקבלתו בחזרה, חתום ומאושר, בתוך המערכת הארגונית. התשובה אינה אחידה, משום שהיא תלויה במספר גורמים שמשפיעים זה על זה – סוג המסמך, מספר החותמים, אופן האימות ואופי האינטגרציה עם מערכות הארגון.

במאמר הזה נפרק את התהליך לשלבים, נסביר מה קובע את משך הזמן בפועל, נבחן מה גורם לעיכובים, ונראה כיצד מערכת כמו Archive1Cloud מאפשרת לקצר את הזמן הזה משמעותית באמצעות אוטומציה, מעקב ואינטגרציה חכמה בין המערכות.

שלבי תהליך החתימה הדיגיטלית – מרגע שליחת המסמך ועד החזרתו למערכת

תהליך של חתימה דיגיטלית מורכב מכמה שלבים ברורים, וכדאי להכיר אותם לפני שבוחנים כמה זמן כל שלב אורך בפועל. השלב הראשון הוא יצירת המסמך ושליחתו. המסמך מוכן מראש, לעיתים עם שדות מילוי מובנים, ולאחר מכן נשלח לחותם או לכמה חותמים דרך המערכת. בשלב הזה נקבע גם מסלול החתימה – האם מדובר בחותם יחיד, בכמה חותמים בסבב טורי, או בכמה חותמים שיכולים לחתום במקביל.
השלב השני הוא קבלת ההזמנה על ידי הנמען.

הנמען מקבל התראה, לרוב במייל או בהודעת מסרון, ופותח את הקישור למסמך. כאן כבר נכנס משתנה אנושי משמעותי – מהירות התגובה של הנמען עצמו, שאינה תלויה במערכת אלא בזמינותו.
השלב השלישי הוא אימות הזהות של החותם. בהתאם לרמת התוקף הנדרשת, האימות יכול להיות פשוט – זיהוי בסיסי של המשתמש במערכת – או מורכב יותר, כאשר נדרשת חתימה אלקטרונית מאושרת הכרוכה בתהליך זיהוי רשמי מול גורם מאשר.

השלב הרביעי הוא ביצוע החתימה בפועל – מילוי שדות, חתימה גרפית או אישור טכני, בהתאם לסוג המסמך ולדרישת הארגון. השלב החמישי הוא אישור המסמך החתום, ולבסוף השלב השישי הוא העברת הגרסה הסופית בחזרה למערכת, כאשר היא משויכת לתיק הנכון, ללקוח הנכון או לעובד הנכון, ונשמרת יחד עם כל התיעוד וההיסטוריה שלה. חשוב להבין שכל שלב כזה תורם לזמן הכולל, ולכן קיצור התהליך דורש התייחסות לכל שלב בנפרד ולא רק להאצת מהירות החתימה עצמה.

מהם הגורמים שקובעים כמה זמן יימשך תהליך החתימה?

הגורם הראשון שמשפיע על משך הזמן הוא מספר החותמים. מסמך שדורש חתימה של אדם אחד בלבד יכול להסתיים תוך זמן קצר יחסית, בעוד שמסמך שדורש סבב אישורים טורי של כמה גורמים ייקח מטבע הדברים יותר זמן, פשוט משום שכל חותם צריך לפעול בתורו.

הגורם השני הוא סוג המסמך ומורכבותו. מסמך פשוט עם שדה חתימה אחד שונה לגמרי ממסמך מרובה עמודים עם שדות מילוי רבים, נספחים או דרישות תוכן נוספות. ככל שהמסמך מורכב יותר, כך גדל הסיכוי שהחותם יזדקק ליותר זמן כדי לעבור עליו לפני שהוא חותם.

הגורם השלישי הוא אופן האימות הנדרש. חתימה פנימית ארגונית המבוססת על זיהוי משתמש במערכת היא מהירה יחסית, בעוד שחתימה אלקטרונית מאושרת הדורשת תהליך זיהוי מול גורם מאשר רשמי עשויה להוסיף שלב נוסף ולעיתים גם זמן המתנה.

הגורם הרביעי הוא זמינות החותמים עצמם. גם המערכת המהירה ביותר תלויה בבני אדם שצריכים לפתוח את המסמך, לקרוא אותו ולפעול. חותם שנמצא מול המחשב ברגע קבלת הבקשה יכול לסיים תוך דקות, בעוד שחותם שנמצא בפגישות או מחוץ למשרד עשוי לעכב את התהליך שעות ואף ימים.

הגורם החמישי הוא הגדרות המערכת עצמה – האם קיימות תזכורות אוטומטיות, האם יש מסלול הסלמה למקרה של אי-מענה, והאם המערכת מתריעה לשולח על עיכוב. הגורם השישי הוא אופן האינטגרציה עם מערכות אחרות בארגון, כמו מערכות ניהול מסמכים, CRM או ERP, שיכולות לקצר משמעותית את הזמן שבין קבלת המסמך החתום לבין שילובו בפועל בתהליכי הארגון.

כמה זמן לוקח לחותם להשלים את החתימה בפועל?

חשוב להבחין בין הזמן הכולל של התהליך לבין הזמן שלוקח לחותם עצמו לבצע את הפעולה. כאשר בוחנים רק את פעולת החתימה – מרגע שהחותם פותח את המסמך ועד לרגע שהוא מאשר אותו – מדובר לרוב בפעולה קצרה יחסית, של דקות בודדות, במיוחד כאשר מדובר במסמך פשוט עם שדה חתימה אחד.
מסמך עם כמה שדות מילוי, כמו טופס קליטת עובד או טופס עדכון פרטי לקוח, ידרוש מהחותם זמן נוסף כדי להזין את הנתונים הנדרשים לפני שהוא חותם. כך גם מסמך שדורש חתימה של כמה גורמים בו זמנית, שבו כל חותם פועל בנפרד אך התהליך כולו ממתין לכל החתימות.

חתימה שמבוצעת מהמחשב ברוב המקרים דומה בזמן שלה לחתימה שמבוצעת מהטלפון הנייד, אך יש הבדל מסוים בנוחות ובמהירות ההקלדה כאשר נדרשים שדות מילוי רבים. כאשר יש צורך באימות זהות נוסף, כמו חתימה אלקטרונית מאושרת, מתווסף שלב שמאריך את הזמן הכולל של פעולת החתימה עצמה, אך עדיין מדובר בתהליך שנמדד בדקות ולא בשעות. הפער האמיתי בין תהליך מהיר לתהליך איטי אינו נובע בדרך כלל מזמן החתימה עצמו, אלא מהזמן שעובר עד שהחותם בכלל ניגש לפעולה.

מה גורם לעיכובים בקבלת מסמך חתום?

העיכוב הנפוץ ביותר בתהליכי חתימה דיגיטלית הוא פשוט אי-פתיחת ההודעה על ידי הנמען. מסמך שממתין בתיבת דואר נכנס מבלי שהנמען שם לב אליו יכול לעכב את התהליך כולו ימים שלמים, גם כשעצם פעולת החתימה אורכת דקות בודדות.
עיכוב נוסף עלול להיגרם מבעיות באימות זהות, במיוחד כאשר נדרשת חתימה אלקטרונית מאושרת וקיים קושי טכני או אי-התאמה בפרטי הזיהוי. גם מצב שבו נדרשות כמה חתימות במסלול טורי מייצר עיכובים מצטברים, משום שכל חותם ממתין לחותם שקדם לו, וכל עיכוב בשלב מסוים גורר עיכוב בכל השרשרת.

מקרה נפוץ נוסף הוא מסמך שחוזר לתיקון – כאשר החותם מזהה טעות, שדה חסר או צורך בשינוי, והמסמך צריך לחזור לשולח ולצאת שוב לדרך. תקלות טכניות, כמו בעיות רשת אצל הנמען או קישור שפג תוקפו, יכולות אף הן להאריך את התהליך. ולבסוף, תהליך אישור מורכב הכולל כמה מחלקות או בעלי תפקידים, בלי מסלול ברור וללא תזכורות אוטומטיות, נוטה להתמשך משום שאין גורם שמניע את התהליך קדימה באופן יזום.

חתימה דיגיטלית מאושרת בתהליכים עסקיים – איך אוטומציה ואינטגרציות משפיעות על המהירות?

אחד ההבדלים המשמעותיים ביותר בין תהליך חתימה דיגיטלית "עומד בפני עצמו" לבין תהליך חתימה דיגיטלית המשולב בתוך מערכת ארכיב דיגיטלי כמו Archive1Cloud, הוא מידת האוטומציה שסביב תהליך החתימה עצמו. כאשר מערכת החתימה מחוברת למערכות כמו CRM, ERP או מערכת ניהול מסמכים, המסמך אינו נשאר תלוי בפעולה ידנית לאחר שהוא חוזר חתום.

תזכורות אוטומטיות הן דוגמה מרכזית לכך. במקום שהשולח יצטרך לעקוב ידנית אחרי מי חתם ומי טרם חתם, המערכת שולחת תזכורת אוטומטית לנמען שטרם השלים את הפעולה, ובכך מקצרת את זמן ההמתנה הממוצע. מעקב סטטוס אוטומטי מאפשר לשולח לדעת בכל רגע נתון היכן המסמך נמצא בתהליך, מבלי לשלוח שאלות חוזרות או להתקשר לברר.

הקליטה האוטומטית של המסמך החתום היא יתרון נוסף וקריטי. ברגע שהחתימה הושלמה, המסמך יכול להישמר אוטומטית בתיק הלקוח, בתיק העובד או בתיק הפרויקט הרלוונטי, ולעדכן את הרשומות המתאימות במערכות הארגון, בלי שמישהו יצטרך להעביר, לשמור או לסווג אותו ידנית. כך נחסך אחד השלבים שבפועל גוזל הכי הרבה זמן ותשומת לב אנושית – הטיפול הידני שלאחר קבלת המסמך החתום. שילוב כזה בין מערכת החתימה למערכות הארגון הופך את התהליך מסדרה של פעולות מבודדות לזרימת עבודה רציפה אחת.

איך לבחור מערכת חתימה דיגיטלית שמקצרת את זמן הטיפול במסמכים?

כאשר ארגון בוחן מעבר למערכת חתימה דיגיטלית מאושרת, או שדרוג של מערכת קיימת, כדאי לבדוק כמה פרמטרים שמשפיעים ישירות על מהירות התהליך. הראשון הוא חוויית המשתמש של החותם עצמו – ממשק ברור ופשוט מקצר את הזמן שלוקח לחותם להבין מה נדרש ממנו ולפעול בהתאם.
הפרמטר השני הוא מגוון אפשרויות האימות שהמערכת מציעה, כדי שהארגון יוכל לבחור את רמת התוקף המתאימה לכל סוג מסמך, במקום לכפות תהליך אימות כבד על כל מסמך באופן גורף. הפרמטר השלישי הוא קיומן של תזכורות אוטומטיות ומסלולי הסלמה, שמפחיתים את התלות בזיכרון האנושי ובמעקב ידני.

פרמטר חשוב נוסף הוא תמיכה במספר חותמים – הן במסלול טורי והן במסלול מקבילי – כדי שהארגון יוכל להתאים את מסלול האישורים למבנה הארגוני ולסוג המסמך. פרמטר נוסף הוא יכולת מעקב אחר סטטוס בזמן אמת, המאפשרת לשולח לדעת בכל רגע היכן המסמך נמצא בתהליך. ולבסוף, הפרמטר המכריע הוא אופן החזרת המסמך החתום למערכת – האם הוא נקלט אוטומטית בתיק הנכון, או שמדובר בקובץ שצריך מישהו לשמור ולסווג ידנית. ארגון שבוחר מערכת חתימה דיגיטלית המשלבת את כל הפרמטרים הללו תחת מעטפת אחת, כמו Archive1Cloud, מקצר משמעותית את זמן הטיפול הכולל במסמכים, ולא רק את זמן פעולת החתימה עצמה.

שאלות נפוצות

כמה זמן אורך בממוצע תהליך חתימה דיגיטלית של מסמך אחד עם חותם יחיד?
כאשר מדובר במסמך פשוט עם חותם יחיד, פעולת החתימה עצמה – מרגע שהחותם פותח את המסמך ועד לאישורו – אורכת בדרך כלל דקות בודדות. הזמן הכולל של התהליך, מרגע השליחה ועד לחזרת המסמך למערכת, תלוי בעיקר בזמינות החותם ובמהירות שבה הוא ניגש לפתוח את ההודעה. לדוגמה, מסמך שנשלח לעובד שנמצא מול המחשב עשוי לחזור חתום תוך זמן קצר מאוד, בעוד שמסמך שנשלח לספק חיצוני שאינו בודק את הדואר שלו באופן שוטף עשוי להמתין ימים.

מה ההבדל בזמן בין חתימה פנימית ארגונית לבין חתימה אלקטרונית מאושרת?
חתימה פנימית ארגונית מבוססת על זיהוי המשתמש הקיים כבר במערכת, ולכן היא מהירה יחסית ואינה דורשת שלב אימות נוסף. חתימה אלקטרונית מאושרת, לעומת זאת, כרוכה בתהליך זיהוי רשמי מול גורם מאשר, ולכן היא עשויה להוסיף שלב נוסף לתהליך. עם זאת, מרבית התהליכים העסקיים אינם דורשים בהכרח חתימה אלקטרונית מאושרת, ולכן ארגונים רבים בוחרים במסלול הפנימי המהיר יותר עבור רוב סוגי המסמכים, ושומרים את המסלול המאושר למקרים שבהם יש דרישה מפורשת לכך, כמו מול רשויות המדינה.

מה קורה כאשר צריך כמה חתימות על אותו מסמך – האם זה מאריך משמעותית את הזמן?
כן, ככלל, ככל שיש יותר חותמים במסלול הטורי, כך גדל הזמן הכולל, משום שכל חותם פועל רק אחרי שהחותם שקדם לו סיים. מסלול מקבילי, שבו כמה חותמים יכולים לחתום בו זמנית, מקצר את הזמן הכולל באופן משמעותי לעומת מסלול טורי. ארגון שרוצה לקצר את זמן הטיפול במסמכים הדורשים כמה אישורים, כדאי שיבחן האם ניתן להעביר חלק מהמסלול למבנה מקבילי במקום טורי, במקומות שבהם אין הכרח לוגי בסדר פעולות מסוים.

מה ניתן לעשות כדי לצמצם עיכובים הנובעים מכך שהנמען לא פותח את המסמך?
הפתרון המרכזי לבעיה הזו הוא שימוש בתזכורות אוטומטיות שנשלחות לנמען אם הוא לא פתח או לא השלים את החתימה תוך פרק זמן מוגדר. בנוסף, מערכת שמאפשרת לשולח לראות בזמן אמת מי טרם פתח את המסמך מאפשרת לו לפעול באופן יזום, למשל להתקשר לחותם או לשלוח תזכורת אישית נוספת. חלק מהמערכות מאפשרות גם להגדיר מסלול הסלמה, שבו אם הנמען הראשי אינו מגיב תוך זמן מסוים, ההתראה מועברת לגורם נוסף בארגון.

האם שילוב מערכת החתימה עם מערכות אחרות בארגון באמת מקצר את הזמן הכולל של הטיפול במסמך?
כן, ובאופן משמעותי. חלק גדול מהזמן שמושקע בתהליך חתימה אינו נובע מפעולת החתימה עצמה אלא מהטיפול הידני שמתרחש אחריה – שמירת הקובץ במקום הנכון, עדכון הרשומה המתאימה, שיוך המסמך לתיק הלקוח או העובד הרלוונטי.

כאשר מערכת החתימה משולבת עם מערכת ניהול מסמכים או עם מערכות ארגוניות אחרות, השלבים הללו מתבצעים אוטומטית ברגע שהחתימה מתקבלת, מה שחוסך זמן עבודה אנושי ומקטין את הסיכון לטעויות או לאובדן מסמכים בדרך.

חזרה לכל המאמרים

מאמרים נוספים