חתימה דיגיטלית – המדריך המלא לחידושים טכנולוגיים ומה צפוי ב-2027

חתימה דיגיטלית אינה עוד טכנולוגיה ניסיונית המיועדת לחברות הייטק בלבד. נכון ל-2026, מדובר בתשתית עסקית בסיסית שארגונים בכל גודל – מחברות קטנות ועד רשויות ממשלתיות – נדרשים לתפעל ביומיום. השאלה שעומדת כיום בפני מנהלים אינה האם לאמץ חתימה דיגיטלית, אלא כיצד לעשות זאת נכון: באיזו מערכת להשתמש, אילו יכולות נדרשות, היכן עדיין קיימות מגבלות ומה צפוי להשתנות בשנה הקרובה. מאמר זה נועד לתת מענה מלא לשאלות הללו – מסקירת המצב הנוכחי, דרך הבעיות הפתוחות, ועד לחידושים הטכנולוגיים שכבר נמצאים בפיתוח.

סקירת הפיצ'רים המובילים בחתימה דיגיטלית ב-2026

הנוף הטכנולוגי של חתימות דיגיטליות עבר בשנים האחרונות שינוי מבני משמעותי. אם לפני כמה שנים מרבית המערכות הציעו חתימה גרפית בסיסית בלבד, הרי שב-2026 ניתן לזהות מספר כיוונים מרכזיים שהפכו לתקן שוק.

הראשון הוא שילוב החתימה הדיגיטלית בתוך מערכות ניהול מסמכים (DMS) כחלק ממחזור החיים המלא של המסמך. פלטפורמות כמו Archive1 Cloud מובנות סביב עקרון זה: החתימה אינה פעולה מנותקת, אלא שלב אחד בתוך זרימת עבודה ארגונית שמתועדת, נשמרת ומתחברת לתיק הנכון. זהו שינוי מהותי לעומת כלים נקודתיים שמטפלים בחתימה כאירוע סגור.

השני הוא כפל-מסלולי תוקף. כיום מערכות מתקדמות מאפשרות לארגון לבחור – עבור כל מסמך – את רמת התוקף המתאימה: חתימה פנימית מבוססת זיהוי משתמש, חתימה אלקטרונית מאושרת על ידי גורמים מוסמכים כמו פרסונל איי די, או חתימה מרחוק מול צדדים חיצוניים כגון לקוחות, ספקים ועובדים מחוץ לארגון. הגמישות הזו, שנשמעה מורכבת לפני שנים ספורות, הפכה לתכונה סטנדרטית שמנהלים דורשים מכל מכרז.

השלישי הוא אוטומציה של סבבי אישור. מערכות 2026 אינן רק שולחות מסמך לחתימה – הן מנהלות את כל שרשרת האישורים: מי חתם, מי עוד לא, מהו הסדר הטורי או המקבילי, מתי נשלחו תזכורות אוטומטיות ומה הסטטוס הנוכחי. מנהל רכש, מנהלת כספים ואיש משאבי אנוש יכולים לראות בזמן אמת בדיוק היכן נמצא כל מסמך בתהליך – ללא מיילים, ללא רדיפה ידנית וללא אי-ודאות.

הרביעי הוא תמיכה בטפסים דינמיים. חתימה מרחוק שולחת היום לנמען לא רק מסמך לחתימה אלא לעיתים קרובות טופס מובנה עם שדות מילוי, שדות בחירה, חותמת ארגונית מוטענת מראש ואישור קריאה. המסמך הופך לכלי פעולה ולא לקובץ סטטי. עבור סוכני ביטוח, מחלקות משאבי אנוש, רכש ושירות לקוחות – זהו שינוי עצום בחוויית העבודה.

הבעיות העיקריות שעדיין קיימות בחתימה דיגיטלית היום

למרות הפיתוחים הרבים, ישנן מספר בעיות מבניות שעדיין מאפיינות את תחום החתימות הדיגיטליות נכון ל-2026, וחשוב שמנהלים יכירו אותן לפני קבלת החלטות.

הבעיה הראשונה היא פיזור מסמכים חתומים בין מערכות שאינן מדברות זו עם זו. ארגונים רבים עובדים עם כלי חתימה אחד, מערכת ניהול מסמכים אחרת, ואחסון בשלישית. המסמך החתום חוזר למייל, מועתק ידנית לתיקייה, ואיש אינו יודע בוודאות מהי הגרסה הסופית המאושרת. זוהי תוצאה ישירה של בחירה בכלים נקודתיים במקום בפלטפורמה אינטגרטיבית.

הבעיה השנייה היא הבנה חלקית של ההבדלים המשפטיים בין סוגי חתימות. גם ב-2026, ארגונים רבים אינם יודעים בדיוק מה ההבדל בין חתימה אלקטרונית פשוטה, חתימה מבוססת משתמש מערכת, וחתימה אלקטרונית מאושרת. כתוצאה, הם מיישמים מסלול אחד על כלל המסמכים – מה שיוצר או עומס מיותר על מסמכים פנימיים פשוטים, או חוסר תוקף מספק על מסמכים שדורשים הגנה גבוהה יותר.

הבעיה השלישית היא חוסר שקיפות בתיעוד. רבות מהמערכות שנמצאות כיום בשוק אינן שומרות לוג מלא, מוצפן ומבוקר של כל פעולה שבוצעה במסמך – מי פתח, מי שינה, מי שלח, מי חתם ומתי. בעת ביקורת, סכסוך משפטי או בדיקה רגולטורית, היעדר לוג כזה הוא חשיפה ממשית.

הבעיה הרביעית היא חוויית משתמש שעדיין מייצרת חיכוך. חתימה מרחוק לנמענים חיצוניים – לקוחות, ספקים, עובדים – עדיין לעיתים מצריכה הורדת אפליקציה, הרשמה, כניסה עם פרטים, ואימות מרובה שלבים. בתהליכים שדורשים מהירות ונוחות, חיכוך כזה גורם לנמענים לנטוש את התהליך באמצע.

הבעיה החמישית היא שאלת הריבונות על המידע. ארגונים בישראל שמשתמשים בפלטפורמות חתימה גלובליות מגלים לעיתים שהמסמכים החתומים שלהם נשמרים בשרתים מחוץ לישראל – מה שמעורר שאלות של ציות, פרטיות ומדיניות אבטחת מידע. בהקשר זה, פתרונות המאחסנים את המידע בתשתיות מקומיות בישראל, כפי שעושה Archive1 Cloud עם שרתים מקומיים ושכבת גיבוי ב-AWS ישראל, מציעים יתרון ברור.

סקירת השיפורים הטכנולוגיים הצפויים לשנת 2027

2027 צפויה להביא מספר שינויים טכנולוגיים שמנהלי IT, מנהלי תפעול ומנמרים כבר עוקבים אחריהם מקרוב.

השינוי המשמעותי ביותר הוא כנראה ההתבגרות של חתימות מבוססות biometrics. אם כיום אימות זהות לחתימה דיגיטלית מבוסס בעיקר על SMS OTP, דואר אלקטרוני ותעודה דיגיטלית, הרי שב-2027 צפוי שילוב נרחב יותר של אימות ביומטרי: זיהוי פנים, טביעת אצבע ולעיתים גם ניתוח קולי. המשמעות היא רמת ודאות גבוהה יותר לגבי זהות החותם, ללא הצורך בתהליכי הרשמה מסורבלים. עבור חתימה מרחוק מול לקוחות, זהו שינוי שיצמצם באופן ניכר את נשירת הנמענים באמצע תהליך החתימה.

השינוי השני הוא כניסה של בינה מלאכותית לתוך ניהול מסמכים ואישורים. מערכות 2027 יוכלו לזהות אוטומטית את סוג המסמך שהועלה – חוזה, חשבונית, טופס קליטת עובד – ולהפנות אותו למסלול האישור הנכון, לרמת החתימה המתאימה ולתיק הנכון בארכיב, ללא התערבות ידנית. זהו מהלך שמתבסס על OCR מתקדם וסיווג מסמכים חכם, שכבר קיים בגרסאות ראשוניות כיום.

השינוי השלישי קשור לתקינה ורגולציה. ב-2027 צפויה התרחבות של מסגרות ציות אירופאיות ומקומיות שיחייבו תיעוד מלא של שרשרת החתימה, לוגים שמורים לתקופות ארוכות ויכולת הצגת ראיות דיגיטליות בביקורות. ארגונים שלא הכינו תשתית לתיעוד כזה עשויים למצוא את עצמם חשופים – וזה כולל לא רק עסקים פרטיים, אלא גם מוסדות חינוך, רשויות מקומיות ומוסדות בריאות.

השינוי הרביעי הוא מעבר לחתימה מוטמעת בזרימות עבודה (embedded signing). במקום שהמשתמש ייצא ממערכת הניהול, ייכנס לפלטפורמת חתימה חיצונית ויחזור, החתימה תבוצע ישירות בתוך ממשק ניהול המסמכים עצמו. ב-Archive1 Cloud, הכיוון הזה כבר מגובש ברמת תפיסת המוצר – הכל תחת מעטפת אחת, מבלי לקפוץ בין מערכות.

השינוי החמישי הוא שיפור ניכר בניהול חתימות ב-API. חברות שפיתחו מוצר דיגיטלי משלהן ורוצות להטמיע יכולות חתימה בתוכו מבלי לפתח מאפס, ייהנו ב-2027 מממשקי API מתקדמים ומתוקנים שיאפשרו שילוב מהיר, מאובטח וגמיש יותר.

חתימה מרחוק – כיצד הטכנולוגיה מבשילה ומה משתנה

חתימה מרחוק היא היכולת לשלוח מסמך לנמען מחוץ לארגון – לקוח, ספק, עובד מאוחר – ולאפשר לו לחתום, למלא שדות ולאשר ללא צורך בנוכחות פיזית, הדפסה או סריקה. זהו אחד הפיצ'רים שגדל בשימוש הכי מהר בשנים האחרונות, ומסיבה טובה.

במערכת כמו Archive1 Cloud, חתימה מרחוק כוללת שליחת טופס מובנה עם שדות מילוי, שדה חתימה גרפית, אפשרות לחותמת ארגונית מוטענת מראש, ואישור קריאה. לאחר השלמת התהליך, המסמך נשמר אוטומטית בתיק המתאים – בתיק הלקוח, בתיק הספק או בתיק העובד – ואין צורך שאיש ישמור אותו ידנית.

מה שמשתנה ב-2026-2027 הוא כמה ממדים מקביליים: ראשית, חוויית הנמען משתפרת. ממשקי חתימה מרחוק נעשים נקיים יותר, מהירים יותר ופחות תלויים בדפדפן ספציפי או בגרסת מכשיר. שנית, מנגנוני האימות מתגוונים – SMS, דואר אלקטרוני, ו-biometrics יתחילו לפעול ביחד כשכבות ניתנות לבחירה. שלישית, שילוב החתימה מרחוק עם מסלולי אישור פנימיים הופך לחלק סטנדרטי: מסמך יכול לצאת לחתימה חיצונית ולחזור לסבב אישור פנימי – תוך ניהול מלא של הסטטוס בלוח בקרה אחד.

עבור ארגונים שעובדים עם לקוחות רבים, ספקים מגוונים ועובדים שאינם מגיעים למשרד בקביעות, חתימה מרחוק אינה תוסף – היא עמוד שדרה תפעולי.

ממשקי API ואינטגרציה – החיבור הבא של חתימות דיגיטליות למערכות הארגון

אחד הנושאים שפחות מדברים עליו בפורומים ניהוליים, אך מרכזי מאוד בפועל, הוא שאלת האינטגרציה. ארגון שרוכש פתרון חתימה דיגיטלי עדיין צריך לחשוב כיצד הפתרון הזה מתחבר לשאר המערכות שלו: ERP, CRM, מערכות שכר, מערכות ניהול לקוחות, פורטלים פנימיים ועוד.

ב-2026, רמת הבשלות של ממשקי API לחתימות דיגיטליות עלתה משמעותית. ספקי פתרונות מובילים מציעים תיעוד API מפורט, webhook לעדכוני סטטוס בזמן אמת, וסביבות sandbox לפיתוח. עם זאת, עדיין קיים פער בין ארגונים שיודעים לנצל את היכולות הללו לבין אלו שרוכשים פתרון ומשתמשים בו רק בממשק הגרפי.

ב-2027 הצפי הוא לכלים ויזואליים של no-code ו-low-code שיאפשרו לאנשי תפעול ולמנהלים לבנות אינטגרציות בסיסיות בין מערכות ללא תלות בפיתוח. משמעות הדבר: ארגון שרוצה שחתימה על הסכם ספק תעדכן אוטומטית את מערכת הרכש ותשלח אישור אוטומטי לחשבות – יוכל לעשות זאת בעצמו, מבלי לכתוב שורת קוד. זהו שינוי שיפתח את הטכנולוגיה לשוק רחב בהרבה מאשר היום.

אבטחת מידע, ציות ושמירת מסמכים חתומים לאורך זמן

חתימה דיגיטלית היא לא סוף תהליך – היא תחילת שאלת השמירה. מסמך שנחתם היום צריך להיות נגיש, אמין וניתן להוכחה גם עוד חמש שנים, עשר שנים ולעיתים עוד יותר.

זה המקום שבו ניהול ארכיב דיגיטלי הופך לקריטי. מערכת כמו Archive1 Cloud בנויה על עקרון ששמירת המסמך החתום אינה נפרדת מהחתימה עצמה. לוג הפעולות מוצפן, היסטוריית הגרסאות נשמרת, וכל שינוי – או ניסיון שינוי – מתועד. מסמך שנחתם דיגיטלית ונשמר בפלטפורמה כזו ניתן להוכיח בבית משפט, בביקורת רגולטורית ומול רואה חשבון בצורה שמסמך מודפס לעולם לא יוכל לספק.

ב-2027, הצפי הוא להחמרת דרישות הציות בכל הנוגע לתקופות שמירה של מסמכים חתומים. חלק מהרגולציות הצפויות ידרשו שמירה מינימלית של שבע שנים – בדיוק כפי שתשתית הגיבוי של Archive1 Cloud כוללת שכבת גיבוי ארוכת-טווח של שבע שנים על גבי תשתיות AWS ישראל. ארגונים שלא יהיו מוכנים לדרישה זו עשויים למצוא את עצמם חשופים משפטית ורגולטורית.

מעבר לכך, שאלת ריבונות הנתונים – היכן המסמך החתום נשמר פיזית – הופכת לרלוונטית יותר בסביבה של רגולציה מתהדקת. ארגונים ישראלים שעובדים עם פתרונות המאחסנים נתונים בשרתים מקומיים בישראל מקבלים שכבת הגנה נוספת גם במונחים של אבטחת מידע לאומית ועמידה בהנחיות מערך הסייבר הלאומי.

שאלות נפוצות

מה ההבדל בין חתימה דיגיטלית לחתימה אלקטרונית?

שתי המילים נשמעות לעיתים כמילים נרדפות, אך בפועל הן מתארות שכבות שונות של תוקף ומנגנון. חתימה אלקטרונית היא מושג רחב שמתאר כל סימן דיגיטלי שמבטא כוונה לאשר מסמך – זה יכול להיות חתימה גרפית שנצוירה בעכבר, לחיצה על כפתור 'אני מאשר' או הקלדת שם. חתימה דיגיטלית, לעומת זאת, היא מונח טכני יותר שמתאר שימוש בתקן הצפנה אסימטרי (PKI), שבו נוצרת חתימה ייחודית מתמטית המקושרת לזהות החותם ולתוכן המסמך. שינוי של אפילו תו אחד במסמך לאחר החתימה יגרום לאימות החתימה להיכשל – כלומר, החתימה הדיגיטלית מגנה גם על שלמות המסמך ולא רק על אישורו. בישראל, חתימה אלקטרונית מאושרת מוסדרת בחוק החתימה האלקטרונית ומחייבת שימוש בגורם מאשר כמו פרסונל איי די. עבור ארגונים, הבחנה זו חשובה: לא כל מסמך דורש את הרמה הגבוהה ביותר, ובחירת הרמה הנכונה לכל סוג מסמך היא עניין של יעילות ושל ניהול סיכונים.

האם חתימה דיגיטלית על מסמך מקנה לו תוקף משפטי בישראל?

בישראל, חוק החתימה האלקטרונית מתייחס לסוגים שונים של חתימה ומעניק תוקף משפטי לחתימה אלקטרונית מאושרת בתנאים מסוימים. חתימה פנימית מבוססת זיהוי משתמש במערכת ניהול מסמכים – כפי שמספקת מערכת Archive1 Cloud – יכולה להוות ראיה לביצוע אישור או הסכמה, במיוחד כאשר היא מלווה בתיעוד מלא של פעולות המשתמש, לוג מוצפן, זמן הפעולה ומסמך ההקשר. עבור מסמכים הדורשים תוקף גבוה מול גופי מדינה, מוסדות פיננסיים או תצהירים משפטיים, מומלץ להשתמש בחתימה אלקטרונית מאושרת מול גורמים מוסמכים. חשוב להדגיש: כל ארגון שמתלבט בשאלת התוקף המשפטי של חתימות דיגיטליות בהקשר ספציפי מומלץ שיתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום – אין לראות במאמר זה ייעוץ משפטי.

כיצד פועלת חתימה מרחוק ומה נדרש מהנמען?

בחתימה מרחוק, שולח המסמך – בדרך כלל נציג ארגוני – יוצר מסמך או טופס בתוך מערכת ניהול המסמכים, מגדיר אילו שדות הנמען צריך למלא ואיפה הוא צריך לחתום, ושולח קישור ייעודי לנמען החיצוני. הנמען – שאינו בהכרח משתמש רשום במערכת – פותח את הקישור בדפדפן, ממלא את השדות, מציב חתימה גרפית או מסמן אישורים, ומשלים את התהליך. לאחר מכן, המסמך הסגור עם כל הנתונים נשמר אוטומטית בתוך הארכיב בצד שולח המסמך. ב-Archive1 Cloud, התהליך כולו מתועד: זמן השליחה, זמן הפתיחה, זמן החתימה וזמן השמירה – כך שאין ספק לגבי מה קרה ומתי. עבור סוכני ביטוח שאינם רוצים שהלקוח יגיע למשרד, עבור מחלקות משאבי אנוש שקולטות עובדים מרחוק ועבור מחלקות רכש שעובדות עם ספקים בכל הארץ – זהו כלי שמשנה את האופן שבו עבודה נעשית.

מהן הבעיות הנפוצות ביותר שארגונים נתקלים בהן בעת יישום חתימה דיגיטלית?

מניסיון עבודה עם ארגונים מגוונים, ניתן לזהות כמה בעיות חוזרות. הראשונה היא בחירה בכלי חתימה מנותק ממערכת ניהול המסמכים – המסמך נחתם בחוץ, אך חוזר כקובץ שצריך לשמור ידנית במקום הנכון. בפועל, חלק ניכר מהמסמכים החתומים נשמרים בתיבות דואר אלקטרוני ולא בארכיב מסודר. הבעיה השנייה היא יישום מסלול חתימה אחד לכל סוגי המסמכים – מסמכים פנימיים פשוטים עוברים תהליך כבד מדי, ומסמכים רגישים עוברים תהליך קל מדי. השלישית היא חוסר בתיעוד לוגים – ארגונים לא תמיד מבינים שהחתימה לבד אינה מספיקה, ושדרוש תיעוד מלא של כל מחזור החיים של המסמך. הרביעית היא חיכוך בחוויית הנמען החיצוני – כאשר התהליך מורכב מדי, לקוחות או ספקים פשוט לא משלימים אותו, וחוזרים לדרישה לחתימה ידנית על נייר. הפתרון לכל הבעיות הללו מתחיל בבחירת פלטפורמה אינטגרטיבית שמחברת ניהול מסמכים, חתימה, ארכיב ותיעוד תחת מעטפת אחת.

כיצד בינה מלאכותית תשנה את תחום החתימות הדיגיטליות ב-2027?

הכניסה של בינה מלאכותית לתחום ניהול המסמכים והחתימות תתרחש ב-2027 בכמה מישורים. הראשון הוא סיווג מסמכים אוטומטי: המערכת תזהה מה סוג המסמך שהועלה – חוזה, חשבונית, טופס עובד, הסכם ספק – ותנתב אותו אוטומטית למסלול האישור המתאים, לרמת החתימה הנכונה ולתיק הנכון. השני הוא זיהוי חריגות: AI יוכל לסמן מסמכים שנראים חריגים – חוסר עקביות בין גרסאות, שינוי חשוד בתוכן בין שליחה לחתימה, או ניסיון לעקוף מסלול אישור. השלישי הוא עיבוד שפה טבעית (NLP) לסיכום מסמכים לפני חתימה: החותם יוכל לקבל תקציר קצר של נקודות מרכזיות במסמך לפני שהוא חותם, כך שתהליך החתימה יהיה מושכל יותר ולא פורמלי בלבד. הרביעי הוא אוטומציה של מטא-דאטה: מסמך שנחתם יוכל לקבל אוטומטית תיוגים, קטגוריה, קשר ללקוח קיים ותאריך ארכוב – ללא הקלדה ידנית. כל אלו ביחד צפויים לצמצם משמעותית את עלות הניהול של מסמכים חתומים ולהגביר את דיוק הארכיב הארגוני.

כיצד מנהל IT צריך לבחור פתרון חתימה דיגיטלית לארגון?

בחירת פתרון חתימה דיגיטלית היא החלטה ניהולית ותשתיתית בו זמנית. מנהל IT מנוסה יבדוק מספר פרמטרים מרכזיים: ראשית, האם הפתרון משתלב עם מערכת ניהול המסמכים הקיימת או שהוא מחייב ניהול מסמכים נפרד לחלוטין. שנית, האם הפתרון תומך בכמה רמות חתימה – פנימית, מרחוק, ומאושרת – או שהוא מספק רמה אחת בלבד. שלישית, היכן נשמרים המסמכים החתומים ולמשך כמה זמן – ובמיוחד האם האחסון עומד בדרישות הציות הרלוונטיות. רביעית, האם קיים לוג מלא ומוצפן של כל פעולה, ניתן לביקורת. חמישית, מהי חוויית המשתמש הסופי – הן עבור עובדי הארגון והן עבור נמענים חיצוניים. שישית, מהי תמיכת ה-API לאינטגרציה עם מערכות אחרות. ולבסוף – האם הספק מציע תמיכה מקומית, הדרכה ויכולת להתאים את הפתרון לצרכים הספציפיים של הארגון. Archive1 Cloud מציעה פגישת ייעוץ ממוקדת לארגונים המעוניינים להבין כיצד הפתרון מתאים לצרכיהם הספציפיים.

האם ארגון קטן זקוק לפתרון חתימה דיגיטלית, או שזה רלוונטי רק לחברות גדולות?

ארגונים קטנים ובינוניים הם בדיוק הקהל שנהנה הכי הרבה מאימוץ חתימה דיגיטלית – ודווקא הם לעיתים מאחרים לאמץ אותה. הסיבה להיסוס נובעת לרוב מהתפיסה שמדובר בטכנולוגיה יקרה ומורכבת שמיועדת לתאגידים. אך בפועל, ארגון קטן שמנהל הסכמי לקוחות, טפסי קליטת עובדים, הזמנות רכש ואישורים שוטפים, מבזבז שעות עבודה רבות על הדפסה, סריקה, שליחה, מעקב ידני ושמירה. כל אחד מהאלמנטים הללו ניתן לייעול מיידי עם פתרון חתימה דיגיטלית מוטמע. עבור עסקים קטנים שעובדים עם לקוחות מרוחקים, חתימה מרחוק לבדה מחזירה את השקעתה תוך זמן קצר. Archive1 Cloud מתאימה גם לארגונים קטנים ובינוניים ומציעה מסלולים שמותאמים לנפחי עבודה שונים – כך שהארגון משלם על מה שהוא צריך, ויכול לגדול עם המערכת.

מקורות ומידע נוסף

הנושאים שנסקרו במאמר זה מתבססים על ידע מקצועי מהתחומים הבאים:

• חוק החתימה האלקטרונית, התשס"ב-2001 – החקיקה הישראלית המסדירה את תוקף החתימה האלקטרונית ותנאי ההכרה בה.

• רשות התקשוב הממשלתית (ממ"ן) – פרסומים בנושא דיגיטציה ממשלתית, ניהול מסמכים ועמידה בדרישות רגולטוריות.

• CISA (Cybersecurity and Infrastructure Security Agency) – הנחיות בנושא שלמות מידע, ניהול לוגים, גיבויים ואיומי כופרה.

• Microsoft Documentation – תיעוד רשמי בנושא ניהול הרשאות תיקיות, ירושת הרשאות ומבנה מערכות קבצים ארגוניות.

• AWS Documentation – מידע טכני על שירות Amazon S3, ארכיטקטורת Object Storage, רפליקציה ושרידות נתונים.

• Archive1 Cloud – פלטפורמת ניהול מסמכים וארכיב דיגיטלי פיתוח חברת Archiv Digital Software Ltd., חלק מקבוצת ארכיביון. לפרטים נוספים ולליווי מקצועי, ניתן לפנות לצוות Archive1 Cloud ישירות.